תקציר שאלת המאזין/ה
יונה ליאור מסבירה למאזינה מה פשר הצבע הכתום בעיניה של בתה יונה ליאור מסבירה כי הצבע הכתום נוגע לבעיה של אי פירוק פחמימות, כמו כן קיימת בעיה רגשית של מופנמות והסתגרות וכדאי לטפל בזה מוקדם ככל האפשר.

הנדון: אי פירוק פחמימות

 

 

תמצית ארוכה:  יונה ליאור מסבירה כי הצבע הכתום אינו נוגע להחלפת צבע העיניים עד גיל 6 אלא בעיה של אי פירוק פחמימות, לא מפרקת סוכרים, לא מפרקת לקטוז, לא מפרקת פחמימות, תולעים במעיים. כמו כן קיימת בעיה רגשית של צורך לרצות את כל העולם, מופנמות והסתגרות וכדאי לטפל בזה מוקדם ככל האפשר.

 

 

תמצית קצרה: יונה ליאור מסבירה למאזינה מה פשר הצבע הכתום בעיניה של בתה.

 

 

תגיות: צבע עיניים כחול, גוון ירוק, כתום, אי פירוק פחמימות בת שנה ו-7 חודשים.

 

 

 

מאזינה: רציתי לשאול בקשר, התחלתם לדבר על זה, על החלפת צבע עיניים, יש לי ילדה והיא נולדה עם עיניים כחולות ועכשיו אני רואה בתוך האישון שלה כאילו גם גוון ירוק וכתום...

 יונה ליאור: כן, כתום, כן.

מאזינה: וכל הצבעים וזה מעורבב, זה תלוי מה היא לובשת, מה ...

 יונה ליאור: בוודאי, בוודאי, בוודאי, כן, אבל הכתום זה לא קשור לצבע, זה קיים בתוך העין. כשיש כתום כזה זה אומר שהיא בעצם לא מפרקת פחמימות . היא לא מפרקת מה שנקרא לקטוז, היא לא מפרקת סוכרים.

            סוכרים זה בעצם גם סוכר וגם פחמימות זאת אומרת לחם, פסטות, תפוחי אדמה, זה אומר שמתחילה להיות איזה שהוא הסתגרות, איזה שהוא מופנמות, זה אומר שאת צריכה לבדוק אצלה תולעים. תולעים במעיים, תולעים, אבל זה אומר שתצטרכי גרר להוציא ממנה אינפורמציה.

מאזינה: טוב, תראי היא קטנה .

מנחה: בת כמה היא הילדה?

מאזינה: היא בת שנה ו-7 חודשים.

 יונה ליאור: כן, כן,...

מאזינה: אבל מתחלף לה, אמרו לי שהוא מתחלף העיניים עד גיל 6 או משהו כזה?

 יונה ליאור: אז זהו, זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. תראי, העין, תראי..

מאזינה: אבל זה לא תלוי בכלל בצבע?....

 יונה ליאור: לא, לא , לא. אז תראי, אני רוצה רגע לענות לך על השאלה כי את שאלת שאלה מאד מאד טובה ומאד מאד נכונה. 

            תקשיבי, יש באירידיולוגיה, התינוק נולד בגיל מסוים, זאת אומרת הוא נולד, עם צבע מסוים ומגיל 0 מיציאתו לאוויר העולם עד גיל 6 בעצם הצבע שלו מתחיל להשתנות ואז בגיל 6 הצבע כבר מתחיל להתקבע.

            אבל, הגוון של הצבע הוא מאד מאד חשוב לתפוס את זה בזמן כמוך, כדי להסביר לילד הזה איך לדובב אותו, איך בעצם להוציא ממנו את האינפורמציה.

            למשל זה ילד שאת לא יכולה או ילדה שאת לא יכולה להישיר אליה את המבט ולשאול איך היה היום בבית ספר? היא תגיד הכול בסדר. או איך היה בגן? הכול בסדר.

             את צריכה למצוא טכניקה איך לדבר איתה והטכניקה הזאת, אני בעצם נותנת לך אותה ע"י זה  שכשאני נאמר למצוא דברים בהובי שהיא אוהבת לעשות אותם או הוא אוהב לעשות אותם והעיניים שלך לכיוון מסוים והעיניים שלה לכיוון מסוים.

            זאת אומרת הם לא נפגשות ואז היא יכולה לספר או היא יכולה להביע יותר. אבל זו ילדה שאת גם צריכה לדעת שהיא יש לה נטייה לרצות את כל העולם, שיש לה נטייה מה שנקרא לחבר...

מנחה: את יודעת, זה לא קצת מילים גדולות על ...?

 יונה ליאור: נכון, אבל זה דברים שבעצם...

מנחה: על ילדים כל כך קטנים?

 יונה ליאור: נכון, נכון אבל ...

מנחה: אני יודעת כהורה אני חושבת פשוט,ה, ה, את מדברת על ילדים ממש רכים,תינוקות ו...

 יונה ליאור:  נכון, נכון.

מנחה: וכהורה אנחנו רוצים למלאת להם את החסר ושהם יגדלו ו...

 יונה ליאור: נכון, אבל את מדברת על דברים של חסר כשבעצם יש דברים שאנחנו דרך העיניים של הילד יכולים לדעת איזה גבולות הוא צריך. את יודעת טובי? אני רוצה להגיד לך משהו, בימים הקרובים, בימים, בעוד כמה ימים יוצאת איזה שהוא כתבה שמישהי ערכה עליי. אבל בכתבה הזאת בעצם הסברתי לה ש, כשאנחנו קונים בגד אנחנו מקבלים תווית על התווית כתוב איך אנחנו צריכים לכבס, איך אנחנו צריכים לתלות, באיזה כיוון של השמש...

מנחה: משום מה כשהילד נולד אנחנו לא ממש...מחוברת התווית.

 יונה ליאור: נכון , לא מחוברת התווית.ובעצם מה אני עושה כאירידיולוגית, אני בעצם מסבירה מה התווית של הבנאדם, מה בעצם, איך צריך לדבר איתו, איך צריך בעצם להתייחס אליו, איך בעצם, מה האופי שלו, וילד כזה, אני רוצה רגע עוד משהו...

מנחה: את יודעת שזה בעצם נקודת מפתח כשמדברים על חינוך ילדים, ואנחנו המון הולכים את יודעת לחוגי הורות כאלה ואחרים...

יונה ליאור: עכשיו, אני אספר לך משהו, מקרה שקרה לי אתמול.

            קיבלתי אתמול אימא עם תינוק שפשוט התינוק, אין לו, מהרגע שהוא נולד שכהוא יצא לאוויר העולם, עד עכשיו שהוא בן 9 חודשים, הוא לא מפסיק לבכות דקה, דקה. זה בכי נון סטופ, זה 24 שעות, ההורים כבר פשוט ממוטטים, הסבא והסבתא כבר מביאים עכשיו ממה שנקרא מבנות עקיבא שיעשו משמרות כי פשוט כבר אי אפשר יותר לזה.

            אבל מה קורה? הילד הזה מגיע אליי לאבחון ואני רואה את האימא איך שהוא מתחיל לעשות את ההבעה, ההיא ישר מתחילה להניק אותו. הולכת, אני רואה את זה פעם, אני רואה את זה פעם שנייה, אני רואה את זה פעם שלישית. פעם רביעית אני אומרת לה אם עוד פעם את נוגעת בתינוק ואת מתחילה להניק אותו אני כועסת עליך.

            לא נעים לי להגיד לך מה אמרתי לה (צוחקת), אמרתי לה עוד פעם את מוציאה את הילד מהעגלה, אני כועסת עליך. אז אמרתי מי אמר שהוא רוצה לינוק, מי אמר? אז היא אומרת לא, רק ככה אני מרגיעה אותו. אמרתי תשמעי, תנסי ללטף, תנסי לגעת בו, תנסי לראות,  יכול להיות שמשהו מציק לו. ישבה אצלי...

מנחה: זה באמת מחדל אצל אמהות צעירות...

 יונה ליאור: אז אני רוצה להגיד לך משהו, אחרי שאמרתי לה את המילה הזאת, כל פעם שהסבא, אמרתי לה תלטפי לו את הראש, תנסי לראות אם כואב לו משהו. במשך שעה וחצי הוא לא בכה דקה, דקה. האימא אומרת וואי, אני הולכת, לוקחת את הטיפ הזה.

מנחה: אני חייבת לשאול, הבעיה באמת נפתרה?

יונה ליאור: ועוד איך, האימא צלצלה ואני אומרת לך עם יד על הלב, האימא צלצלה ואמרה שפשוט, קודם כל הילד ישן כל הלילה, הילד לא בכה...