תקציר שאלת המאזין/ה
 יונה ליאור מסבירה מה המשמעות של אכילת פחמימות מרובה, ומדוע אנשים מעוניינים באכילת פחמימות. בנוסף היא מדברת על קנדידה.

נדון: על כמיהה לפחמימות ועל קנדידה

 

תמצית: מאזינה בעלת צבע עיניים חום נוטה לירוק שואלת את יונה ליאור אודות כמיהה לפחמימות. יונה ליאור מסבירה כי אכילת פחמימות מרובה מצביעה על תזונה מועטה של ירקות ועלים ירוקים. מבחינה רגשית אכילת פחמימות על רצון לחפש משהו מתוק בחיים. אולם אכילה זו עלולה להשפיע לרעה על תפקוד הלבלב ועל רמת הסרוטונין בגוף. בהמשך יונה ליאור מסבירה למאזינה על פטריית הקנדידה, שקיימת בגופו של כל, אבל ברמה גבוהה יש צורך לטפל בכך.

 

תמצית מקוצרת:  יונה ליאור מסבירה מה המשמעות של אכילת פחמימות מרובה, ומדוע אנשים מעוניינים באכילת פחמימות. בנוסף היא מדברת על קנדידה.

 

תגיות: צבע חום-דבש, פחמימות, קנדידה

 

יונה ליאור: ערב טוב.

מאזינה: הלו.

יונה ליאור: ערב טוב. אנחנו איתך.

מנחה: ערב טוב למאזינה.

מאזינה: שלום-שלום. יש לי צבע עיניים חום, כמו שהמאזינה הקודמת הדגישה.

יונה ליאור: כן.

מאזינה: אני חום קצת נוטה לירוק.

יונה ליאור: או.קיי.

מאזינה: בגוונים מסוימים אימא שלי אומרת שזה דובשני. (ככה) היא מגדירה אותי.

יונה ליאור: היא צודקת. את יודעת למה היא אומרת, כי את בטח מרצה את כל העולם.

מאזינה: (צוחקת)

יונה ליאור: (צוחקת)

מאזינה: ככה אומרים עליי. רציתי לשאול לגבי כמיהה לפחמימות.

יונה ליאור: כן. זה הצבע שלך. כן. קודם כל, הכמיהה לפחמימות מצביעה על אדם שלא אוכל ירקות, ובמיוחד עלים ירוקים. סוג של הפחמימות, שאנחנו כל הזמן מבקשים או מחפשים, נוצר בגלל שאנחנו מחפשים משהו שיעשה לנו מתוק בחיים, איזשהו סיפוק בחיים. אז כשאת יושבת מולי באבחון כזה אנחנו גם מגיעים למה את רוצה לעשות שתהיי גדולה ואת לא עושה.

מאזינה: אה-הה.

יונה ליאור: זו הצורה של הכמיהה למתוק, שהיא דבר לא נכון. אני רוצה להסביר לך שזה מחלה של השנים שלנו, אבל הכמיהה הזו שייכת לסרוטונין והלבלב. הלבלב בא מהמילה של לב-לב, שאת מרצה את כולם, מטפלת בכולם ודואגת לכולם. שלא תמיד מבינים אותך כמו שאת מבינה את האחרים.

מאזינה: אה-הה. אני לא מרגישה ככה.

יונה ליאור: או.קיי.

מאזינה: אבל אני כן מנסה ומשתדלת לרצות את עצמי. רציתי לשאול את העניין של הקנדידה, כי אמרו לי שפעם...

יונה ליאור: קודם כל, אני ממש אוהבת אותך ששאלת אותי את השאלה הזאת. אני רוצה להגיד לך שבמקרה אבי הרצה באחת ההרצאות...

מנחה: את מגלה את כל הסודות בשידור חי.

יונה ליאור: (צוחקת) באגודת הנטורופתים.

מנחה: איך את עושה את זה.

יונה ליאור: לא, אני חייבת להגיד. הוא נתן הרצאה.

מנחה: (לא ברור) הפן החינוכי.

יונה ליאור: כן. הצד החינוכי של הדבר. אני רוצה להגיד לך שבהרבה כנסים רופאים (טוענים) כשמטפל לא יודע לטפל בזה אז הוא אומר קנדידה, והוא פותר את כל הבעיות. קמת בבוקר ולא צעקת על בעלת – קנדידה. צעקת על בעלך – קנדידה.

            קנדידה זה משהו שלכל אחד מאיתנו צריך להיות בגוף. יש אנשים שהקנדידה עוברת אצלם את הגבולות, והיא עובדת, במה שנקרא, בפול גז, אבל היא שייכת למערכת הרגשית.

מנחה: מה שבטוח אנחנו צריכים להיות במצב אלו"ל. זה ראשי תיבות של אהבה למקום ואהבה לבריאות.

יונה ליאור: נכון. מה שאני רוצה להגיד זה שלכל אחד מאיתנו יש קנדידה: לי ולך ולכל העולם. אילו לא הייתה לנו את הקנדידה הזאת לא היינו יכולים לתקשר האחד עם השני. בטח לא ברדיו ובטח לא עכשיו.

מאזינה: אה-אם.

יונה ליאור: אבל מה שחשוב זה לא להסתפק רק בקנדידה, ואין אפשרות להרוג את הקנדידה הזאת. פשוט צריך ללמוד איך לגרום לכך שהמערכת הגופנית והרגשית תעבודנה במאוזן, ואז לא יהיה מצב של קנדידה. מטפל שלא יודע את התהליך זה בעצם הפיתרון, אבל אני חושב שהתהליך הוא יותר מורחב וצריך לטפל ממש פיזית בדברים, ולא להתחבא מאחורי איזושהי אמרה שנקראת קנדידה.

מנחה: אנחנו נאחל בשורות טובות ורפואה שלמה למאזינה.

יונה ליאור: אמן.