תקציר שאלת המאזין/ה
 יונה ליאור מסבירה למאזינה, שבתה בת השנתיים סובלת מעצירות כרונית, על הקשר בין צבע עיניה של הילדה (חום-כהה) לתפקוד מערכת העיכול ועל הבעייתיות של טיפול קונבנציונאלי בתופעה.

נדון: טיפול נכון בעצירות

 

תמצית: מאזינה, שלבתה בת השנתיים עיניים חומות כהות, פונה יונה ומספרת לה כי בתה סובלת מעצירות כרונית.  יונה מסבירה כי העצירות, לפי צבע העין, קשורה לבעיות במערכת העיכול. המאזינה מספרת  ליאור כי היא נתנה לה "פגלקס", תוספי מזון, והייתה אצל מטפל שנתן לה תרופה לזירוז הכבד.  יונה טוענת כי אלו צעדים שגויים שגורמים למערכת העיכול להיות עצלה. לדבריה, הטיפול הנכון הוא אבחון אירידיולוגי, שלא רק בודק את תפקוד מערכת העיכול, אלא מתייחס גם להשלכות הרגשיות של תפקוד זה, שנובעים מהאופן בו הילדה מעכלת את החיים. טיפול אירידיולוגי מסייע להורים איך להתמודד עם תופעה זאת.

 

תמצית מקוצרת: ר יונה ליאור מסבירה למאזינה, שבתה בת השנתיים סובלת מעצירות כרונית, על הקשר בין צבע עיניה של הילדה (חום-כהה) לתפקוד מערכת העיכול ועל הבעייתיות של טיפול קונבנציונאלי בתופעה.

 

תגיות: צבע חום-כהה, עצירות, מערכת העיכול

 

מאזינה: שלום. בוקר טוב.

מנחה: שלום ובוקר טוב.

יונה ליאור: בוקר טוב. אנחנו איתך.

מאזינה: אני רציתי לשאול, בבקשה, יש לי ילדה בת שנתיים.

יונה ליאור: כן.

מאזינה: שסובלת באופן כרוני כבר מהלידה מבעיה של עצירות.

יונה ליאור: כן. מה צבע העיניים שלה ?

מאזינה: צבע חום-כהה. חום-כהה.

יונה ליאור: חום-כהה. אנשים שיש להם נטייה לחום, יש להם נטייה שהם כל הזמן יש להם בעיות (משנה) אחת החולשות המולדות שלהם זה כל מה שקשור לבעיות במערכת העיכול.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: זה לא שאם את שומעת עכשיו "מולדת" זה אומר שצריך ללכת עם חותמת ולהגיד: טוב. יש לה בעיה מולדת ואין מה לעשות. זה לא נכון. צריך לטפל בזה ואת צריכה לקחת בחשבון שכל מה שקשור למינראלים, שהיא לא סופגת, וכל מה שקשור לאנמיה.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: כן. זה אחד הדברים שצריך לטפל בזה. זה גם אחד הדברים, שאני, דרך האירידיולוגיה, יודעת איזה תוספים, איזה ויטמינים, איזה צמחים או איזה תהליכים היא צריכה לעבור כדי שהגוף יספוג ויעשה את התהליך הזה.

מאזינה: אה-הם.

יונה ליאור: תראי, לפי החוקים של האנטומיה הרפואית, לא לפי מה שהרופאים אומרים, אנחנו צריכים לצאת 3 פעמים ביום. זאת אומרת, 3 פעמים צריכים שיהיה לנו גדולים (יציאות גדולות).

מאזינה: אוקי.

יונה ליאור: מה שאכלנו אתמול בערב צריך לצאת היום בבוקר. מה שאכלנו היום בצהריים צריך לצאת מחר בבוקר, ומה שאנחנו אוכלים היום בערב צריך לצאת מחר בצהריים. ככה 3 פעמים במשך (היום).

מאזינה: נכון.

יונה ליאור: וכשזה לא יוצא אתם צריכים לקחת בחשבון שזה המטען הכי כבד, כי הוא גורם לכל המחלות, שלא נדע מצרות.

מאזינה: נכון.

יונה ליאור: הוא גורם...

מאזינה: זהו. האמת היא שאנחנו נותנים לה "פגלקס" (גרגרי סיבים תזונתיים ומרכיבים טבעיים) עם...באופן קבוע, וברגע שעוצרים חוזרת לה שוב פעם העצירות.

יונה ליאור: נכון.

מאזינה: אחרי שמפסיקים כאילו עוד פעם.

יונה ליאור: אוקי. אני רוצה להסביר משהו: כל הפגלקסים האלה, וכל התרופות שאנחנו מקבלים אותם לעצירות גורמות למערכת העיכול להיות עצלה. היא לא עושה את פעולת המעיים.

מנחה: השאלה מה לגבי שתיית המים ?

יונה ליאור: נכון. אבל תשמע, שתיית המים זה חלק מאוד נחמד. יש אנשים, למשל, המאזין הראשון בעל העיניים הבהירות הוא, למשל, יש לו הפוך: אין לו נטייה לשתיית מים, כי הוא מוצף במים. לילדה של הגברת יש נטייה לשתות מים באופן רצוי.

מאזינה: כן. היא דווקא שותה דווקא הרבה מים במהלך היום.

יונה ליאור: נכון. אנשים שיש להם עיניים בהירות בדרך-כלל אין להם צימאון טבעי. להיפך, הם צריכים להכריח את עצמם לשתות.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: אבל הבעיה שלה זה לא מים, הבעיה זה החלק האנזימטי שיש לה בעיה.

מאזינה: האמת שרציתי גם לציין שיש לה איזשהו כתם כזה בגוון חום-אפור, שבקושי רואים אותו, בעין שמאל קרוב לאוזן.

יונה ליאור: קרוב לאוזן בעין שמאל.

מאזינה: בלבן.

יונה ליאור: אז יכול להיות שאולי את אומרת לה מה לעשות יתר על המידה ?

מאזינה: האמת שכן.

יונה ליאור: כן. אז תראי, זה בדרך כלל מאפיין אצל ילדים, שיש להם קושי לקבל ביקורת.

מאזינה: אה-הה.

יונה ליאור: שאומרים להם מה לעשות, ולא מכינים אותם מראש שהם צריכים לעשות דברים. את מבינה למה אני מתכוונת ? תראי, אפשר להגיד לילד: בעוד שעה אני מצפה ממך שתסדר את החדר. אבל שבאים ואומרים: עכשיו תסדר את החדר, אז יש ילדים שיש להם התנגדות אוטומטית. אנחנו לא רוצים להגיע איתם ל"כסאח". אנחנו לא רוצים להגיע איתם למכות, או, חס וחלילה, להערות. אני דוגלת בשיטה שצריך ליידע את הילד מראש ולהגיד לו: תראה, אני אשמח מאוד שתעשה כך וכך, או בעוד חצי שעה אני אשמח שתעזור לי לתלות כביסה, או להוריד כביסה – לא משנה מה, אבל כמידע מראש ולא משהו ש...

מנחה: ליידע אותו.

יונה ליאור: כן.

מאזינה: והדבר הזה יכול להשפיע, למשל, גם לטובה. נגיד, אם אני עכשיו אתחיל בתהליך הזה של החינוך זה יכול גם על הדבר הזה ?

יונה ליאור: בוודאי. בוודאי. אבל תראי, בגלל שאת עלית לתוכנית רדיו הקול שלך נשמע מאוד-מאוד עייף. את בדקת אי פעם את בלוטת התריס ?

מאזינה: לא.

יונה ליאור: לא. זה נשמע מאוד-מאוד עייף, ולכן, אני רוצה להסביר לך משהו: זה לא רוגע, זה משהו של עייפות, כאילו יותר איטי. שיש כזה דבר אז באופן אוטומטי שאנחנו מתחממים, מה שנקרא, מתעצבנים, אנחנו מתעצבנים ב"בום".

מאזינה: אה-הם.

יונה ליאור: אז צריך להפחית את התהליך הזה. את מכירה את זה ?

מאזינה: כן.

יונה ליאור: זהו. שמגיעה ילדה כזאת אני גם עוזרת להורים איך להתמודד עם הילדה, ואיך ההורים יכולים להתמודד עם עצמם.

מאזינה: אה-הה.

יונה ליאור: הבנת ?

מאזינה: כן. הבנתי.

יונה ליאור: זה לא רק הילד, עד גיל 18 אנחנו קוראים לזה ילד. אבל עד גילאים כאלה אנחנו גם עוזרים להורים להבין איך צריך להתנהג, או איך צריך לפנות לילד.

מאזינה: כן.

יונה ליאור: את יודעת שלא כל האצבעות שלנו שוות ביד.

מאזינה: נכון.

יונה ליאור: בסדר ?

מאזינה: זאת אומרת, שזה לא בעיה בגוף. למשל, אני אגיד לך: הייתי אצל רופא מהסוג הזה. הוא אמר לי שהוא לא רואה שום דבר, ובסך-הכול הוא הביא איזושהי תרופה. הוא אמר משהו (שהתרופה) תיתן דחיפה לכבד וזה הכל.

יונה ליאור: לא. אז אוי ואבוי. אני לא יודעת מה הידע שלו ואיפה הוא למד את התחום, אבל אין כזה דבר. ברגע שאני רואה עין חומה, עין ירוקה, עין כחולה אני כבר יודעת מה הדברים.

            למה קל לי דרך הרדיו לזהות ברגע שאתם פונים אליי עם הצבע של העיניים, כי אני יודעת מה המשמעות של כל אחד שלו. כל אחד מאיתנו נולד עם איזושהי חולשה מסוימת. לכן, דרך הצבע אפשר לראות. אבל לא לתת תרופה כדי לזרז את הכבד, אלא פשוט צריך ללמד את הגוף לעשות את התנועה בעצמו.

מאזינה: אה-הם. הבנתי.

יונה ליאור: אני רוצה להסביר משהו: יש מאחורי זה גם קשר לרגש. כי ברגע שאת מפעילה את מערכת העיכול, אז באופן אוטומטי הבן אדם מניע את עצמו. הוא קם בבוקר, הוא הולך לעבודה, הוא מחפש לעשות דברים. את מבינה, הוא מניע את עצמו.

מאזינה: אה-הם.

יונה ליאור: שיש בעיה במערכת העיכול. בן-אדם כזה יחפש לשבת, יחפש שהדברים...

מנחה: מפנים את הדברים פנימה.

יונה ליאור: נכון. את מבינה, אני פשוט לא יודעת מי זה האיש, או האישה, שאבחנו. אבל אין כזה דבר. את צריכה להבין שאני רואה את הדבר הזה בצורה יותר מורחבת. אי-אפשר להסביר רק על הנושא של היציאות בלי לטפל בכל הגוף.

מאזינה: אה-הם.

יונה ליאור: ילדה כזאת, למשל, צריכה לקום וצריכה להיות יוזמתית: היא צריכה ללכת והיא צריכה לעשות דברים. היא צריכה להניע את עצמה. איך אומרים, אחד הדברים זה המיקוד של החיים ומה אני רוצה לעשות שאני אהיה גדולה. בסדר ?

מאזינה: אה-הם.

יונה ליאור: בכלל, בכל הדברים. לכן, שאת אומרת שיש בעיה במערכת העיכול זה לא רק עיכול של היציאות, זה גם העיכול של מה אני מעכלת בחיים מבחינת דברים שאני שומעת אותם.

מנחה: יכולת לקבל את הדברים.

יונה ליאור: נכון.

מנחה: להפנים אותם.

יונה ליאור: נכון. אז כן לטפל בזה ולא לעבור לסדר היום. ולא לקבל את מה שנאמר, כי זה, כנראה, מישהו שיש לו מידע מאוד מצומצם, או מישהו, שאני לא יודעת מה הידע או הרקע...

מאזינה: כן. לכן, אמרנו שנתקשר (לתוכנית) אחרי ששמענו את כל הדברים.

יונה ליאור: תראי, אני בתחום הזה כבר מעל 25-26 שנים, וכדי לענות תשובות לאדם כזה צריך לדעת אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה. צריך לדעת פרמקולוגיה, תרופות. צריך לדעת את הפסיכולוגיה של גוף האדם. צריך לדעת צמחים ושמנים – בקיצור הכל: רפלקסולוגיה, פסיכולוגיה, אקופונקטורה (דיקור סיני) – צריך לדעת הכל, כי אין אדם שדומה לשני.

מאזינה: נכון.

יונה ליאור: בסדר ?

מנחה: תודה רבה למאזינה.

מאזינה: טוב. תודה רבה.

מנחה: בשורות טובות והמשך יום נעים.