תקציר שאלת המאזין/ה
 יונה ליאור מסבירה על הקשר בין תפקוד מערכת העיכול לבין אלרגיה חריפה בעיניים, שהובילה לטיפול בסטרואידים.

נדון: אלרגיה חריפה בעיניים

 

תמצית: מאזינה מספרת  יונה ליאור שבתה סובלת מאלרגיה חמורה בעיניים, הניתנת לטיפול רק באמצעות סטרואידים וחוסר טיפול עלול לגרום לעיוורון. המאזינה מציינת שבתה אלרגית לחלביונה מסבירה לה כי טיפול בסטרואידים הוא גרוע ביותר, היות וחומרים אלו מגיעים לדם וריכוזם עלול לגרום לסכרת, להשמנה ואף לשבירת עצמות. לדעת יונה אלרגיה זו מתחילה מבעיית ספיגה במערכת העיכול. סביר שאיברים במערכת העיכול – קיבה או כבד – לא מזהים חומר כלשהו, וכתוצאה מכך מתפתחת האלרגיה. אחד הפתרונות הוא להחליף תזונה, ואכן המאזינה סיפרה שניסתה זאת, אבל הילדה לא הייתה מוכנה לכך.   יונה מציינת שהתנהגות כזאת יכולה להצביע על כך שהמקור של האלרגיה היא ממצב נפשי כלשהו. אבחון מסוגל לבדוק את הסיבות הפיזיולוגיות למצבה וכן סיבות נפשיות ורגשיות, שסביר ששילובם הוא שגרם לאלרגיה זו. 

 

תמצית מקוצרת:  יונה ליאור מסבירה על הקשר בין תפקוד מערכת העיכול לבין אלרגיה חריפה בעיניים, שהובילה לטיפול בסטרואידים.

 

תגיות: אלרגיה, עיניים, מערכת העיכול, סטרואידים

 

מאזינה: בוקר טוב.

יונה ליאור: בוקר טוב. אנחנו איתך.

מאזינה: קוראים לי מיכל.

יונה ליאור: נעים מאוד. את יודעת שבתוכנית שלי מה שחשוב זה (צבע) העיניים. (צוחקת)

מנחה: כן.

יונה ליאור: צבע עיניים.

מיכל: אני לא מדברת עליי, אלא על הבת שלי.

יונה ליאור: אה, או.קיי. בשמחה.

מיכל: יש לה עיניים חומות, ובמשך שלוש שנים יש לה אלרגיה בעיניים. היא מטופלת בסטרואידים, (כי) זה הדבר היחיד שעוזר לה.

יונה ליאור: נורא ! נורא !

מיכל: נורא. אנחנו עברנו הרבה. הייתי אצל כל מיני. הייתי גם אצל מאבחנת של אלרגיות, כי היא הייתה אלרגית לחלב שהיא הייתה קטנה.

יונה ליאור: כן.

מיכל: אחר-כך אמרו לי שלא לתת לה גם (חלב) עיזים. אבל גם שהפסקתי לה את החלב, הפסקנו הכול, עדיין ה...(משנה) עד גיל 5 לא נתתי לה חלב פרה, ומגיל 2-5 היא הייתה ניזונה רק מחלב עיזים. בגיל 5 ראיתי שהיא מגיבה טוב לחלב (פרה) אז התחלתי לתת לה חלב. בערך בגיל 6 התחילה לה האלרגיה בעין. הלכתי שוב לאבחון, ואמרו לי שהיא עדיין אלרגית לחלב ולעוד הרבה דברים אחרים.

יונה ליאור: כן.

מיכל: הפסקתי את החלב, אבל לא היה שיפור. היה שיפור רק לתקופה קצרה. הדבר היחיד שיכול לעזור לה זה סטרואידים, כי אחרת זה עיוורון. נהייתה לה התנפחות בלחמיות (קרום רירי עדין שמצפה את החלק הקדמי של העיניים) של העיניים, וזה שורט את הקרנית.

יונה ליאור: זה נקרא בצקת. נכון. תשמעי, כשאנחנו מנסים להוריד את זה ולהוסיף את זה, זה נחמד. אבל באירידיולוגיה אפשר לראות אם יש לה חסרים.

            איך בן-אדם הופך להיות אלרגי. הוא הופך להיות אלרגי, כשיש בעיה שהגוף מזהה משהו, שהוא אוכל, מריח או משהו שנוגע בגוף. מערכת העיכול מזהה, כמו מחשב, את ה"באג", שזה משהו שהוא לא יכול לאכול או לספוג.

(קטע לא קשור)

יונה ליאור: זה נוצר כשיש מצב כזה – "באג" – כשאנחנו מזהים שמשהו התנגש עם מה שיש לנו בגוף. כשאת מנסה לשנות את האוכל זה בסדר, אבל צריך לראות מהם החסרים של הילדה, ואותם אנחנו משלימים דרך אבחון באירידיולוגיה.

            תראי, הרפואה (הקונבנציונאלית) בדרך-כלל נוהגת לטפל בעיניים, כשאת הולכת לרופא עיניים וכשיש בעיה בעיניים. באירידיולוגיה אנחנו יכולים לראות האם (הבעיה בעיניים) באה מהכבד, האם היא באה מעצבים. האם ממעברים עצביים, האם זה בא ממערכת רגשית – האם זה בא מאיזשהו תהליך. כשיש גרגרים בעיניים זה בדרך כלל מצביע על איזשהו יובש בעיניים, אולי נתקלת בנושא הזה, כמו (תסמונת) סיוגרן (מחלה אוטואימונית המכונה גם תסמונת היובש), שנקראת יובש בריריות. אני יכולתה (באמצעות) האירידיולוגיה יכולה לזהות את הדברים שחסרים לה, לא על-פי מה שאת מספרת אלא דרך העיניים. לכן, אני מספקת את הדבר הזה.

            את צריכה להבין שסטרואידים חודרים לדם. (הם) גורמים לסכרת, להשמנה, לשבירת עצמות. זה נורא ואיום. את צריכה להבין שהילדה מטופלת במחלה. זאת אומרת, הרופא מטפל במחלה שיש לה, ולא בילדה עצמה.

מיכל: כן.

יונה ליאור: צריך לראות אלו חסרים יש לה. איזה דברים היא לא יכולה לעכל. יכול להיות שלאו דווקא יש לה אלרגיה לחלב, יכול להיות (משנה) בדיוק סיפרתי בבוקר לעדי על מישהי, שדרך אבחון בעיניים, אמרתי לה שיש לה רגישות בצל. אז היא אומרת: בצל ?! אף אחד לא חושב על הדבר הזה. אמרתי לה שכן, אבל היא אמרה לי: תשמעי, זה אהבת חיי. אני אוכלת (בצל) בכל וריאציה ובכל דבר, אפילו בריבה אני אוכלת בצל. את מבינה, דרך האירידיולוגיה אני יכולה לראות אם יש לה רגישות ללקטוז, לגלוטן ולדברים נוספים.

מיכל: הבעיה שלי היא שעשיתי לה דיאטה לפי הזה, אבל היא לא רוצה את זה. היא לא מוכנה.

יונה ליאור: אז אני רוצה לספר לך עוד משהו, שזה עוד דבר שאפשר לראות באירידיולוגיה. את צריכה להבין שילד, שלא מוכן לשנות אוכל, זה ילד שיש לו קשיים עם חברה חדשה, גן חדש, בית-ספר חדש, עם שפה זרה ועם אופנה חדשה. אולי זה טוב ואולי פחות טוב. אבל את צריכה להבין שיש לזה השלכה לכמה דברים. אנחנו רואים את זה באירידיולוגיה.

            אני רואה את כל המגוון של הדברים. זה לא רק הסימפטום לשמו הגעת. נכון, בזה אני מטפלת, אבל יש עוד טווחים שצריכים לטפל בזה. את יודעת, דבר גורר דבר. יכול להיות שכל דלקת העיניים שלה (נובעת) מבעיה רגשית – משהו שהיא רואה שלא נראה לה. או שיש הערות או הוראות בבית שקשה לה להתמודד עם זה.

מיכל: בעיות רגשיות. את יכולה להצביע מה הדבר שמפריע לה ?

יונה ליאור: בוודאי. בוודאי. באירידיולוגיה את יכולה לראות מה המקור של זה, איזה דברים מפריעים לה, עם מי היא בקשר יותר טוב – אימא, אבא, אחים או אחיות. בוודאי! אפשר לראות כל איבר.

            אני אומרת לכל בן-אדם שמגיע אליי לטיפול שלכל איבר בגוף יש את הגוף ויש את הנפש ואת הרגש. אי-אפשר לטפל בעיניים בלי לטפל בכל הדברים האלה. נכון, כשרוצים לראות, חס וחלילה, חס ושלום, אם יש לנו צהבת, הרופא ניגש לעיניים ומסתכל על לובן העין ?

מיכל: כן.

יונה ליאור: אז את צריכה להבין שברפואה הסינית העיניים שייכות לכבד, אז צריך לטפל בכבד ואחר-כך בעיניים. כבד הוא עצבנות. כבד הוא עצבים. אם אני מתעצבנת, בעיניים של הילדה שלך, אז אני מתעצבנת. הבנת ?

מנחה: תודה רבה למיכל.

יונה ליאור: את צריכה להבין שזה התהליך וזה מה שאנחנו רואים.