פטריגיום -- פטריגיום ואבנים בכיס המרה

תקציר שאלת המאזין/ה
 יונה מסבירה לטליה, מאזינה עיניים בצבע חום-כהה, הנמצאת בחודש השביעי להריונה, מהו פטריגיום וכיצד תופעה זו של חלבון צהבהב בעין קשורה לתופעה של אבנים בכיס המרה.

נדון: מה הקשר בין פטריגיום לאבנים בכיס המרה ?

 

תמצית: טליה היא בעלת עיניים בצבע חום-כהה, הנמצאת בחודש השביעי להריונה. היא אושפזה לאחרונה בשל כאבים לחשד לאבנים בכיס המרה. טליה מספרת  יונה ליאור על-כך שבלובן העין הופיע אצלה מרקם צהבהב. דוקטור יונה מסבירה לטליה כי מדובר בפטריגיום – חלבון, או מעין יבלית, היושבים על לובן העין ובהדרגה מכסים אותה. הרפואה הקונבנציונאלית טוענת כי מקור התופעה הוא בישיבה מרובה מול מחשב, או במעבר מהיר מתאורת חדר לאור יום טבעי. למרות זאת, יונה טוענת כי המקור לבעיה במקרה הספציפי קשורה לפירוק שומנים או לבעיה בכיס המרה. טליה, שפוחדת מאוד ממצב של אבנים בכיס המרה, מגלה  ליאור כי היא נמצאת במתח, ובסוג של טראומה, מאז אותו אשפוז טוענת שכל כאב מייד מקפיץ אותה.  ליאור מסבירה לטליה כי מדובר בתגובה טבעית של הגוף, ולכן טיפול אירידיולוגי מתמקד גם בהורדת הלחץ והרגעה, שחשובה מאוד גם לתינוק.

 

תמצית מקוצרת: יונה מסבירה לטליה, מאזינה עיניים בצבע חום-כהה, הנמצאת בחודש השביעי להריונה, מהו פטריגיום וכיצד תופעה זו של חלבון צהבהב בעין קשורה לתופעה של אבנים בכיס המרה.

 

תגיות: פטריגיום, כיס-מרה

 

מאזינה: שלום.

יונה ליאור: בוקר טוב.

מאזינה: מדברת טליה.

יונה ליאור: כן, טליה. אני איתך.

טליה: קודם כל, תודה רבה-רבה על השידור

יונה ליאור: אוקי. תודה רבה גם לך.

טליה: האמת רציתי לשאול. יש לי עיניים בצבע חום-כהה.

יונה ליאור: כן.

טליה: בפינה של העין איפה שיש את הלבן התחיל להיות לי כמו צהבהב עדין-עדין. אני רואה את זה.

יונה ליאור: אוקי. אני רוצה להסביר משהו: הצהבהב הזה לפי הרפואה הקונבנציונאלית, אני אסביר, זה נקרא פטריגיום. הפטריגיום הזה אומר איזהו חלבון, או איזושהי יבלית כזאת, שמתחילה לעלות על העין.

            ברפואה הקונבנציונאלית הם טוענים שזה שייך (משנה) שאת כל היום מול המסך, או שאת יוצאת מתאורת חדר, כמו שאנחנו נמצאים פה, בבת-אחת את יוצאת החוצה לתאורה של אור יום, ואת עושה את זה במעברים מאוד חדים. זאת אומרת, נגיד חצי-שעה, שלושת-רבעי שעה את מתרגלת לתאורה של חדר ופתאום את יוצאת החוצה לתאורה של יום.

טליה: הבנתי.

יונה ליאור: זה ברפואה הקונבנציונאלית, ואז יש כאלה שממליצים לעשות איזשהו ניתוח קוסמטי. אבל אף אחד לא אומר, שזה חוזר על עצמו, אבל, במימדים מאוד גדולים.

            מה שאני רוצה להסביר זה שלפי הרפואה האירידיולוגית צריך לבדוק אצלך, מה שנקרא, פירוק של שומנים, כיס מרה – את יודעת משהו על הדברים האלה ?

טליה: לא. זה פשוט מפחיד מה שאת אומרת לי, מכיוון שאני עכשיו בחודש שביעי להריוני.

יונה ליאור: כן.

טליה: ולפני שבועיים היו לי התקפים מאוד-מאוד חזקים בחזה, אשפזו אותי ועלו על זה שיש לי אבנים בכיס המרה.

יונה ליאור: אוקי. אבל אני רציתי...

טליה: זה בדיוק מה שאת אומרת.

יונה ליאור: אז אני רוצה להגיד לך עוד משהו: את צריכה לקחת בחשבון, שזה גם אומר איזשהם כעסים בלתי פתורים. את יודעת משהו על הדברים האלה ?

טליה: לא. לא, אני רק רוצה להגיד שמאז שנהיו לי ההתקפים...

מנחה: קצת מפחיד השיחות עם יונה.

יונה ליאור: (צוחקת)

טליה: מאז שהיו לי את ההתקפים האלה ועד עכשיו יש לי חרדות. ממש-ממש חרדות מזה.

יונה ליאור: אוקי.

טליה: מעוצמת הכאב אני כל הזמן מפחדת שזה לא יגיע.

יונה ליאור: קודם כל, אני רוצה לבשר לך שכולנו יש אבנים בכיס-מרה – גם אלו שלא מתלוננים על כאבים. טוב שיש אבנים בכיס מרה, אבל הבעיה שלהם מתחילה שאבן מחליטה לעשות את הסיבוב ההפוך. זאת אומרת, במקום להיות בכיס היא מחליטה לעשות טיול, והיא יכולה לשבת על הצינור המשותף בין הלבלב לכיס המרה, או בין הלבלב לכבד. אז מתחילה בעיה.

את צריכה לקחת בחשבון שיש בעיה של חומצה אוקסלית (מפריעה לספיגת סידן). אנחנו אוכלים את זה בעלים של הסלק. למשל, שאנחנו אוכלים את הסלט בייבי, אז יש חומצה אוקסלית. תפוזים, למשל, וקלמנטינות. אבל את צריכה לקחת בחשבון, שאלה שיש להם נטייה לאבנים בכליות, הם צריכים להיזהר מתרופות, או מחומרים, שיש להם חומצה, ולדעת לטפל בזה.

גם הלחץ הרגשי גורם להתכווצות, ואז לאבנים יש עוד יותר נטייה. זאת אומרת, לכאבים באזור הזה יש להם נטייה להיות יותר משמעותיים. אם הייתי רואה את העיניים שלך הייתי ממליצה לך בדיוק מה את צריכה לקחת, ואיך את צריכה לקחת. אבל לא להיבהל מזה שיש אבנים בכיס-מרה, ולרוץ ולעשות ניתוח. מתי לרוץ רק אם, חס וחלילה, יש מצב של זיהום, או דלקת. אז באמת אין מה לעשות, וגם לאירידיולוגיה אין מה לעשות כשיש מצב כזה. אבל לפני זה ניתן לראות ולטפל בזה, וזה בדיוק מה שהאירידיולוגיה אומרת.

טליה: כן, אבל בהריון בעיקרון אין הרבה מה לעשות.

יונה ליאור: נכון. אבל כן צריך לתת לך משהו. קודם כל, איזשהם תוספי מזון לנשים בהריון.

טליה: כן.

יונה ליאור: ואיזשהם דברים להוריד את המתח ואת הלחץ. את יודעת, לגרום להרפיה.

טליה: נכון.

יונה ליאור: כאילו מה שאת מספרת לי, ולפי ההגדרה שאת הגדרת, כאילו את נמצאת בתחרות אולימפית 24 ביממה, שבעה ימים בשבוע.

טליה: ממש ככה. ממש. אני כל הזמן עם יד על הדופק, שכל כאב קטן של העובר אני משייכת, וזהו האבנים מתחילות לזוז וזה כאבי תופת.

יונה ליאור: זהו. אני רק רוצה להגיד לך שזה אחד הדברים, שאני כמטפלת, חייבת לטפל באדם כמוך, כי מה שאת מרגישה התינוק שלך מרגיש. אז שהתינוק שלך יוצא החוצה הוא לא יכול לשמוע צעקות. אם, למשל, משהו נופל הוא מזדעזע. הוא מייד נכנס להיכון. את מבינה הוא כל הזמן בהיכון. אם את בהיכון אז גם הוא בהיכון.

לכן, מה שצריך פה לעשות זה לאבחן אותך בצורה נכונה. לתת לך דברים, שתוכלי לטפל בזה כי את יודעת שגם המערכת ההורמונאלית משתוללת, ובוודאי, אם אנחנו, בעזרת השם, אחרי לידה שגם אז תהיי חזקה, ולא תהיה איזושהי בעיה רגשית.

טליה: נכון.

יונה ליאור: אז צריך לטפל בזה.

טליה: אבל זה באמת נורמאלי שקורים תופעות של חרדות אחרי כזה דבר ?

יונה ליאור: בוודאי.

טליה: בכזה זעזוע ?

יונה ליאור: בוודאי. בוודאי. תשמעי, אנשים שמקבלים פתאום דופק לב לא סדיר. הם נכנסים לפחד ואז הם אומרים: וואי, אולי הגוף יבגוד בי. וואו, אולי יקרה כך וכך. זה עוד יותר גורם לגוף להיות בלחץ, לכן אנשים כאלה חייבים להיות מודעים לפתוח את הפה, לדבר ולבקש עזרה בכל תחום. יכול להיות בשיחות. יכול להיות...

            באבחון באירידיולוגיה אפשר לראות אנשים שלא מדברים, והם כל הזמן נמצאים בלחץ ובמתח פנימי. אבל צריך לטפל בזה גם בשבילך וגם בשביל העובר שלך, או העוברית.

טליה: כן.

יונה ליאור: את צריכה להבין שבאירידולוגיה רואים גם עתידיים. למשל, לחץ כזה כמו שלך יכול לגרום אחר-כך ללחץ של קשב, של ריכוז. של ילדים, שהם נמצאים בבית, הם רוצים להיות בבית-הספר, ושהם בבית הספר הם רוצים להיות בגן. את מבינה, כל הזמן מחפשים משהו שיגרום להם לשליטה.

טליה: אה-אם.

יונה ליאור: בסדר ?

טליה: הבנתי.

יונה ליאור: אז קודם כל, שיהיה לך הריון קל.

טליה: תודה רבה.

יונה ליאור: ותהיי שמחה. את נהדרת ואת מקסימה.

טליה: תודה רבה.

יונה ליאור: ותסמכי שהכול יהיה בסדר.